כדי להבין את מהות ההבדל ביניהם, תארו לעצמכם מצב שעליכם לצרוך שירות / מוצר מסוים, כאשר עומדות בפניכם שתי החלופות הבאות:

1. ​להיות שותף בחברה:
   לכן תקנו את המוצר במחיר עלות. כאן החיסרון הוא חשיפה להפסדים במידה ויתברר שעלות המוצר הייתה צריכה להיות גבוהה יותר (כמו שקרה עם עלות הנכות שתעודכן החל מ 6/2018)  -  עמיתים בקרן פנסיה.
    

2. להיות לקוח החברה:
   לשלם על מוצר עשרות אחוזים מעל עלות היצור (ולפעמים אף יותר). כאן היתרון הוא שאתה נהנה ממוצר עם  תעריף מובטח וידוע מראש, גם אם הוא יתברר כהפסדי לחברה  -  מבוטח בחברת ביטוח.                                                     

3.                                                                      

כדי לבחון את היתרונות והחסרונות של שתי החלופות, הדיון יחולק לשלושת החלקים הבאים:

1. עלויות שוטפות (דמי ניהול מפרמיה ודמי ניהול מצבירה).

2. עלויות הכיסויים הביטוחיים (מוות, נכות).

3. סיכונים הכרוכים בעצם בחירת החלופה.

 

עלויות שוטפות
קיימים דמי ניהול מפרמיה שוטפת ומצבירה שנתית. להלן השוואת דמי הניהול בקרן פנסיה לביטוח מנהלים: 
 

​

​

​

 

​

​

 

​

​

ניתן לראות כי עלות דמי הניהול המצטברים בשנה בביטוח המנהלים גבוהה משמעותית מזו של קרן הפנסיה.
החיסכון המצטבר בקרן הפנסיה לגיל פרישה של 65, עבור גבר בן 30 בעל שכר חודשי של 10,000 ₪ וצבירה נוכחית של 100,000 ₪, יהיה גבוה בכ 300,000 ₪ בממוצע, כאשר קיימים מצבים בהם התוספת תהיה אף גבוהה מחצי מיליון שקלים!
 
חיסכון באמצעות קרן פנסיה מאפשר להגדיל את יתרת החיסכון לקראת גיל 65 ב 16% בממוצע, כאשר התוספת יכולה לנוע בטווח שבין 10% ל 30%, כשהדבר תלוי בהסכם דמי ניהול אישי שיש לחוסך.

חשוב לציין, שהשוואה זו מתעלמת מעלויות כיסוי ביטוחי למקרה מוות ונכות, כאשר במידה והייתי מביא זאת בחשבון, הרי יתרון קרן הפנסיה היה גדל עקב עלויות כיסויים ביטוחיים זולים יותר ("עלות הייצור").

​

עלויות כיסויים ביטוחיים:

1. ​עמית בקרן הפנסיה נהנה מתעריפי הכיסויים שהוא רוכש ב"מחיר עלות" שנבדקים ע"י משרד האוצר אחת לכמה שנים. כאשר אחת לרבעון מופעל מנגנון איזון האקטוארי שמטרתו לאזן בין עלויות הכיסויים בגין מקרי מוות ונכות שקרו בפועל לבין הפרמיה שנגבתה בפועל.

2. במידה ונגבתה פרמיה גבוהה ביחס לכמות מקרי המוות ונכות באותו חודש, יחולקו "רווחים" לכל עמיתי הקרן – עודפי הפרמיה שנגבתה עבור הכיסויים הביטוחיים באותו חודש (תשואה דמוגרפית חיובית) וההיפך.

3. מבוטחים בביטוח מנהלים, משלמים תעריף קבוע וידוע מראש שנחתם בחוזה בעת רכישת הפוליסה. כאן עלויות הכיסויים לאדם שאינו מעשן יהיו גבוהים פי 2-3 מאלו של קרן פנסיה, כאשר אדם מעשן ישלם אף יותר – תעריף הגבוה פי 5-6!
   רכישת כיסוי ביטוחי למקרה מוות או נכות מייצרים תוספת לחיסכון לעת פרישה, לחוסך בקרן הפנסיה בשיעור של כ 10% לפחות, כאשר שיעור זה יכול לגדול מעבר לכך במקרים בהם החוסך הינו מעשן ו/או רוכש כיסוי אכ"ע בתעריף אישי יקר.
    

סיכונים שכרוכים בעצם בחירת החלופה:

 

סיכון השקעתי:
כל כספי ביטוח המנהלים מושקעים בשוק ההון החופשי וחשופים במלואם לתנודות השוק.

עמיתים בקרנות הפנסיה החדשות נהנים מסבסוד ממשלתי שכולל הבטחת תשואה ריאלית שנתית של כ 5.07% בתוספת מדד.
כאשר הרפורמה בקרנות הפנסיה שנכנסה לתוקף ב 2017, הביאה למצב בו עמיתים שמקבלים קצבה (פנסיונרים, נכים, שארים) ייהנו מסבסוד מרבית כספיהם (כ 60%), כאשר עמיתים פעילים יקבלו סבסוד נמוך יותר.

על סמך שנת 2008, שנת משבר הסבפריים, ניתן לראות באופן מובהק את היתרון ההשקעתי שיש לקרנות פנסיה המקיפות בזכות אג"ח ממשלתי מסובסד (התשואה בחברת הביטוח הייתה שלילית בשיעור של כ18% לעומת כ11% בקרנות הפנסיה).

 

מקדם קצבה:
עמיתים בקרן פנסיה, בדומה לבעלי החברה שמשתתפים ברווחי החברה, משתתפים גם בהפסדים, לכן בקרן הפנסיה מתחשבים בהתארכות תוחלת החיים העתידית ובמידה והיא תעלה על הצפי, יורע מקדם הקצבה.
מבוטחים בביטוח מנהלים, חתומים על חוזה ביטוח שמבטיח להם מקדם קצבה ידוע מראש, ולכן מוגנים מפני התארכות תוחלת החיים מעבר לצפוי, עם זאת ההגנה הינה חלקית בלבד והיקפה נמוך מאוד.
מדוע? ההסבר לכך טמון במקדם הקצבה:
מקדם הקצבה הינו ערך נוכחי של תשלומי קצבה של 1 ₪ לחודש למשך כל חייו של הפורש,(ככל שמקדם הקצבה גבוה יותר, הקצבה שעתידה להשתלם קטנה יותר).

שני גורמים משפיעים על גובה המקדם: טבלת תמותה וריבית ההיוון:

• ככל שריבית ההיוון נמוכה יותר כך מקדם הקצבה גבוה יותר.

• ככל שתוחלת החיים ארוכה יותר כך מקדם הקצבה גבוה יותר.

כפי שציינתי קודם, קרנות פנסיה נהנות מסבסוד ממשלתי, משמע ריבית ההיוון שלהן גבוהה יותר, מה שמגדיל את הקצבה בכ- 5% ביחס לזו של שתתקבל בביטוח המנהלים ואשר תשולם בגין צבירה זהה.

סיכון התארכות תוחלת החיים בישראל:

אנו רואים עלייה בתוחלת החיים בשנים האחרונות, כאשר מגמה זו צפויה להמשיך.
לצורך ההמחשה, לפי לוחות תמותה שבשימוש קרנות פנסיה כיום, צפי תוחלת החיים לאדם בגיל 65 הינו עד גיל 88.6 שנים, כאשר בהתבסס על נתונים והנחות שידועים היום, בעוד 30 שנים הצפי יגדל ל 90.1 שנים.

מבוטחים בקרנות הפנסיה חשופים להתארכות תוחלת החיים בישראל לכן הדבר עלול לפגוע בגובה הקצבה שלהם בעת הפרישה, כאשר, מבוטחים בביטוחי מנהלים נהנים מהגנה חלקית מסיכון זה.

אדם שממיר את החיסכון הפנסיוני בביטוח מנהלים לקצבה חודשית ומתחיל לקבל אותה מגיל 65, יוכל להמירו במקדם קצבה
שהובטח לו בעת רכישת ביטוח המנהלים, בתנאי שמסלול הפרישה יהיה 20 שנים מובטח, כאשר משמעות הדבר היא שבמשך 20 שנים תשולם קצבה גם אם המבוטח ימות, כאשר משנה 21 ואילך היא תשולם כל עוד יהיה בחיים.
 

הבטחת לוחות תמותה ישנים שהיו ידועים בעת מכירת הפוליסה אינה רלוונטית למשך 20 שנות הפנסיה הראשונות של המבוטח.
לכן משמעותו של מקדם קצבה ישן הוא הבטחת לוחות התמותה הישנים רק מגיל 85 ואילך!

זאת אומרת בעת חישוב מקדם הקצבה, חברת הביטוח מתעלמת מתמותה במשך 20 השנים הראשונות, דבר המגדיל את המקדם באופן משמעותי. אדם שפורש בגיל 65 יתחיל ליהנות מהגנה מהתארכות תוחלת החיים רק מגיל 85 בלבד.

כיום בישראל תוחלת החיים לאדם בגיל 65 הינה כ 88.6, ולכן משקל הבטחה במקדם הקצבה הינו רק 3.6 שנים מתוך שארית תוחלת החיים של הפורש בגיל 65, לכן משקל הבטחה זו הינו כ 15% בלבד מתוך סך המקדם.
 

לסיכום, המקדם המובטח, יותר נכון 12% מתוכו, לא מהווה יתרון משמעותי כפי שהוא מפורסם, ולכן אין להתייחס למוצר זה כדבר המבטיח הגנה מוחלטת מפני התארכות תוחלת החיים, שכן הגנה זו הינה חלקית בלבד.

בניגוד לביטוח המנהלים, קרן פנסיה הינה גוף דינאמי שמעדכן את התעריפים של עלות הכיסוי הביטוחי ומקדמי הקצבה אחת לכמה שנים, וזאת באמצעות מחקר תמותה ונכות, מה שמוזיל או מייקר את העלות בהתאם למצב בפועל.

הדיון לעיל עוסק בביטוחי מנהלים שנמכרו עד 2012 וכללו מקדם קצבה מובטח, לכן הסתכלות על ביטוח מנהלים חדש שנמכר היום צריכה להתעלם מקיום מקדם קצבה מובטח.
 
לסיכום, לא ניתן להצביע על יתרון משמעותי לטובת ביטוח המנהלים ביחס לקרן הפנסיה בעניין ההגנה מהתארכות תוחלת החיים. במידה ותהיה עלייה בתוחלת החיים מעבר לגיל 90, יהיה ניתן לראות יתרון מסוים לטובת ביטוח המנהלים שעשוי לתת מענה חלקי לבעיה זאת.
 

ריבית היוון:
בשנים האחרונות, שיעורי ריבית היוון של אג"ח ממשלתיים חווים ירידות משמעותיות שגורמות הפסדים [4]לקרנות הפנסיה בשיעור מצטבר של עד כ 3%-7% (תלוי בגודל הקרן ומספר מקבלי קצבה ביחס לכלל העמיתים).

עם זאת, הרפורמה לגבי זקיפת אג"ח מסובסדות (ערד) של הממשלה הביאה למצב בו מקבלי קצבה עתידיים לא יגרמו להפסדים.
יצוין כי במידה והריביות יעלו מעבר לרמות שלהם כיום, צפויים להירשם רווחים אקטואריים.

לעומת זאת, המבוטחים בביטוחי מנהלים אינם מושפעים משינויי ריבית ההיוון, לכן הפסדים / רווחים בעקבות סיכון זה יכוסו ע"י חברות הביטוח.
 

סיכון שמקורו באסון:
בדומה לסעיף הקודם, המבוטחים בביטוח מנהלים מוגנים מסיכון זה. חברות הביטוח נוהגות להעביר חלק מהסיכונים שלהן לחברות ביטוח משנה, ובכך מגדרים את עצמם מסיכונים שמוגדרים כאסונות. למרות האמור, במידה ויהיה אסון גדול מבוטח בחברת ביטוח אינו חסין ב100%, שכן קיים סיכון לפשיטת רגל של חברת הביטוח.

 

קרנות הפנסיה הקטנות (עד 1,500 עמיתים) מחויבות להעביר את רוב הסיכון למבטח המשנה ובכך מכסות את עצמן נגד אסונות (מלחמה, רעידת אדמה וכו'), עם זאת מרבית קרנות הפנסיה הגדולות לא רוכשות ביטוח למקרה קטסטרופה אלא לוקחות את הסיכון על עצמן.
 

בדוגמא הבאה, אנסה לבדוק את ההשפעה הכספית (הפסדים שייגרמו) לעמית, בעקבות תמותת עמיתים כתוצאה מאסון:
בסיס הנתונים לבדיקה: נתוני מאזן שנתי ל 31/12/2016 של קרן הפנסיה המקיפה הגדולה ביותר להיום – "מבטחים החדשה":

לפי הדוחות הכספיים של קרן הפנסיה "מבטחים החדשה" ל12/2016, יש בה כ 572,000 עמיתים פעילים.
לפי לוח תמותה פ' לפיו פועלים קרנות הפנסיה בישראל כ 320[5] עמיתים צפויים למות במשך השנה הקרובה, לכן כל כמות העולה על 320 אמורה להביא לתשואה דמוגרפית שלילית ובכך להביא להפסד אקטוארי, בדומה להפסדים שנגרמים בעקבות הפסדים שמקורם בהשקעה.

ניקח לדוגמא את שנת 2008, בה קרן הפנסיה "מבטחים החדשה" דיווחה על תשואה שלילית של 12.6%.

אם נמיר תשואה שלילית זו לאסון שיביא לתמותה מרובה של עמיתי הקרן, אזי תשואה שלילית של 12.6% שמקורה בהשקעות, מקבילה למוות של כ 12,000 עמיתי הקרן מעל הצפי. במונחי כלל המדינה מדובר במוות של כ 170,000 אזרחי ישראל.

להלן טבלה הממחישה את סך המתים כתוצאה מאסון והערך המקביל בתשואת הקרן:

​

​

​

​

​

תמותה של כ 12,000 עמיתים בקרן בעקבות אסון, שוות ערך לתשואה שלילית של 12.6%.

למען השוואה, אם מדברים על תשואה שלילית של 12.6%, שמקורה בהשקעות, שאחרי שנה שנתיים, כל הקרנות כבר הספיקו לכסות את הפסדיהם, כמות המתים שמקבילה להפסד זה תוגדר כאסון לאומי רב מימדי שלא נראה כמותו (173,000 מתים שהם כ2% מהאוכלוסייה).

להשוואה: כתוצאה מהפצצת הירושימה ונגסאקי מתו כ 205,000 איש, מה שהיווה כ 0.25% מכלל אזרחי יפן.
לפיכך, ניתן לראות שסיכון שמקורו בהפסדים בעקבות השקעה הוא ממשי יותר וקיימת סבירות רבה יותר להתממשותו.


סיכום יתרונות לקרן הפנסיה:

ניתן לראות כי קיים יתרון עצום בערכה הכלכלי הכולל של קרן הפנסיה, תחת הסעיפים הבאים:

• עלויות דמי הניהול.

• עלויות הכיסויים הביטוחיים.

• קיימת עדיפות למקדם בקרן הפנסיה על ביטוח מנהלים, לאור ריבית תחשיבית גבוהה יותר בזכות אג"ח ממשלתי מסובסד.

• תשואה מובטחת על חלק מכספי החיסכון בקרן פנסיה (מה שלא קיים בביטוח מנהלים).

להלן הפערים:

​

​

​

​

 

קיימים שני פרמטרים שנותנים עדיפות מסוימת לפוליסת ביטוח מנהלים הם סיכון התארכות תוחלת אורך החיים וסיכון שמקורו באסון.
 

1. סיכון שמקורו בהתארכות תוחלת אורך החיים –
   סביר להניח שכל עוד תוחלת החיים תישאר בגבולות גיל ה 90, יישמר יתרונה של קרן הפנסיה ביחס לביטוח המנהלים בכל הנוגע לפקטור הקצבה בעת הפרישה בלבד.
   אדם שמצטרף היום לביטוח מנהלים יודע מראש מה יהיה הפקטור שלו בעת פרישתו, ואילו בקרנות הפנסיה לוחות התמותה עלולים להתעדכן אם יהיה שיפור בתוחלת החיים בישראל. מהמחקר שנעשה במשרדנו לאחרונה עולה, שתוחלת החיים בישראל צריכה לגדול בכ 4 שנים כדי שהפקטורים ישתוו. נכון להיום הפקטור בקרנות הפנסיה נותן קצבה גדולה בכ 5% ביחס לזאת של ביטוח מנהלים.
    

2. סיכון שמקורו באסון –
   מטרת הבדיקה שהצגתי, הייתה לתרגם את עוצמת התשואה בקרן הפנסיה לגודל האסון שמביא לתמותה מרובה.
   אם יקרה אסון שכתוצאה ממנו ימותו יותר אנשים מהצפוי, עלות תשלומי פנסיות שארים בקרן הפנסיה תהיה גבוהה בהרבה מהצפוי, דבר שיוביל להפסדים אקטואריים, מה שלא יקרה למבוטחים שמחזיקים בביטוח מנהלים כי הם מוגנים בהסכם חוזי מול המבטח.

בהתייחס לכל הפרמטרים עליהם מתבססת השוואה בין קרנות הפנסיה לביטוחי המנהלים, ניתן לראות שיש יתרון ברור לקרנות הפנסיה המקיפות, ורק סיכונים שמקורם באסון והתארכות תוחלת החיים מהווים חסרון קל. סביר להניח ששני סיכונים אלה הם בעלי הסתברות נמוכה שקשה להעריך אותה במדויק.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שכל חוסך הוא עולם ומלואו, לכן שלב ייעוץ האישי הינו הכרחי בתהליך בחירת מכלול קופות החיסכון שכדאיות לו, כאשר מאפיינים שונים כמו גיל, מצב משפחתי, מצב בריאותי, קופות חיסכון קיימות ועוד ייבחנו כדי לתת פתרון מלא וסופי.

אציין, שלא בחנתי את היתרונות והחסכונות של קופות הגמל בישראל, כי אינן עומדות בשורה אחת עם קרנות הפנסיה וביטוחי מנהלים שנותנות פתרון מקיף שכולל לא רק ניהול כספי החיסכון, אלא כוללות גם כיסוי ביטוחי למקרה המוות והנכות.

 

[1] הנחתי 7% כביטוי לתוכניות ביטוחי מנהלים עם דמי ניהול מצבירה של 13% יורד על רכיב התגמולים ותוכניות דומות, לפיהן התקרה היא כ 7.0%.

[2] שיעורי מינימום ומקסימות משקפים את המגמה בשוק, כאשר בפועל ניתן למצוא הסדרים טובים יותר מהמינימום וגרועים יותר מהמקסימום, שציינתי לעיל.

[3] הנחתי תשואה ברוטו של 4.0% בביטוחי מנהלים ו 4.26% בקרן פנסיה.

[4] ההפסדים שנגרמים בעקבות ירידה של ריבית ההיוון נגרמים בעקבות שתי סיבות: 1. היוון ההתחייבות למקבלי קצבה בריבית ממשלתית על החלק החופשי, ביחס 
  לריבית התעריפית (4.0%) שהינה גבוהה בהרבה בהשוואה לריבית השוק. 2. תעריפי ריסקים שנגבים בתעריף מופחת מאחר והוונו בריבית גבוהה יותר ביחס
  לריבית השוק (במיוחד פנסיית שארים, כי המח"מ ארוך).

[5] החישוב התבסס על גיל אקטוארי ממוצע של כ 51 של כלל העמיתים הפעילים בקרן.

[6] במקרה אסון, תמותה של כלל האזרחים במדינה תהיה ביחס דומה לקרן הגדולה בישראל, לכן על מנת להמחיש את משמעות התמותה של המבוטחים בקרן  
  מבטחים החדשה. התמותה חושבה לפי אוכלוסיית ישראל בגודל של 8.5 מיליון איש.