הינו תקן שמוכתב ע"י פיקוח על הבנקים במטרה לקיים מערכת מבוקרת בה בנקים וחברות האשראי בישראל מבצעים מדידה והכרה
של התחייבויותיהם עבור הטבות עובדים בשיטה אחידה ושקופה.
בדומה לתקן IAS 19, שהוא חלק מתקינה חשבונאית בינלאומית -IFRS, התקן עוסק במדידה והכרה של ההתחייבויות והנכסים
במונחים של שווי הוגן.
לאור העובד שהון האנושי הינו הרכיב המרכזי בסעיף ההוצאות של הגופים במערכת הבנקאית, מדובר בהתחייבויות משמעותיות שי להם משקל קריטי במאזן של הבנקים.
לאור זאת, נדרשת הערכה אקטוארית על בסיס רבעוני, תוך כדי בקרה שוטפת של הנחות מודל העיקריות וניתוח הסעיפים למאזן.
 

מהות של עבודת האקטואר בתהליך הערכת שווי הטבות עובדים

מהות התקן הוא באופן ההצגה של שווי ההטבות במונחים של ערך הנוכחי שנקרא גם שיטת "שווי ההוגן" שמחושב על בסיס אקטוארי ומביא בחשבון, בין היתר, עליות שכר עתידיות, זכאות לקבלת פיצויים, שיעור עזיבת עובדים.
המדידה נערכת על בסיס היוון תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים, לפי וקטור ריבית של אגרות ממשלתי בתוספת מרווח של אג"ח קונצרני אמריקאי.

חישוב ההתחייבויות נעשה על בסיס אקטוארי ומביא בחשבון את ערך הזמן מבחינת מועד התשלום וערכו של התשלום בעתיד.
תזרים התשלומים מבטא הסתברות עזיבה בתנאיי הזכאות מסיבות כמו התפטרות או פיטורים / מוות או נכות (חו"ח) / פרישה לפנסיה.

כדי לאמוד שווי הוגן של החבות יש להביא בחשבון את העליות העתידיות בגובה ההטבה ולהוון את תזרים התשלומים לתאריך המאזן.

במקרה של התחייבות לפיצויי פיטורים (הטבה ממומנת) למעסיק עומדות היעודות, אשר הצטברו בפוליסות ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה וקופות גמל ומשמשות כנכסי לכיסוי ההתחייבויות. 
 

קיים מגוון רחב של הטבות שמחייבות הערכה אקטוארית לצורך קביעת אומדן שווי הוגן, ביניהן:

• פיצויי פיטורים

• מענק הסתגלות

• מענקי וותק / מענקי פרישה

• פדיון ימי מחלה

• פיצויים מוגדלים / תכניות פרישה

• חופשה (במידה והצבירות עוברות פעמיים מכסה שנתית)

• תשלומים לפנסיונרים (שי לחג, עיתון, הטבות אחרות)

• פנסיה תקציבית
   

לחברתנו ניסיון עשיר בליווי גופים בנקאיים בתפקידי אקטואר מבצע ואקטואר מתקף.