תקן זה קובע את הטיפול החשבונאי בהטבות עובד עבור חברות פרטיות, עמותות ומלכ"רים.
התקן מחליף את גילוי דעת מספר 19 וגילוי דעת מספר 20 וקובע את הטיפול החשבונאי וכללי הדיווח לגבי זכאות עובדים לחופשה, 
פיצויי פיטורים, פיצויי פרישה והטבות לאחר הפרישה לפנסיה.
התקן הוחל על דוחות הכספיים לתקופות שנתיות החל מ- 1 בינואר 2018.
 

השוני ביחס לתקן בינלאומי IAS 19

תקן זה מבוסס ברובו על התקן הבינלאומי IAS 19, כאשר יש לו מספר נקודות ששונות ביחס לדרישות של התקן הבינלאומי וכמו כן כולל מספר דרכי הכרה שונים לחלק מההתחייבויות של המעסיק.
 

התקן מטפל בארבעה סוגים של הטבות עובד:

• הטבות עובד לזמן קצר (כגון שכר, ביטוח לאומי, סוציאליות, חופשה, מחלה, הטבות לא כספיות) 

• הטבות לאחר סיום העסקה כולל הטבות בגין פיצויי פרישה (פיצויי פיטורים, פנסיות, טיפול רפואי לאחר סיום העסקה)

• הטבות עובד אחרות לזמן ארוך (תשלומי הטבות שלא יסולקו תוך 12 חודשים ממועד המאזן)

• הטבות עודפות בגין הפסקת העסקה בנסיבות מיוחדות (הטבות מיוחדות שמסגרת תוכניות הבראה או עידוד פרישה)