ביטוח סיעודי מעסיק אותי כבר תקופה ארוכה, גם בתור אקטואר שעושה הערכות שווי של התחייבויות לביטוח הסיעודי
וגם בהיבט האישי והמשפחתי - ראיתי איך סבי וסבתי משני הצדדים חיו תקופה ארוכה במצב סיעודי והזדקקו להשגחה צמודה.

באחד המפגשים המשפחתיים עלה נושא הביטוח הסיעודי בקופ"ח, והמלצתי על רכישתו לאור יתרונותיו הברורים של הכיסוי הקבוצתי (הצטרפות פשוטה יותר ללא חיתום רפואי מחמיר, מחירים נמוכים יותר למבוגרים בזכות סבסוד צולב, ביטוח מנוהל באופן מקצועי של חברות הביטוח שכפופות לרגולציה ופיקוח).
נשאלתי לגבי כדאיות הכיסוי מבחינת הפיצוי ועלותו – שאלה זו הביאה אותי לחקור את הנושא לעומקו.

הסתברות להפוך לסיעודי
הסתברות המצטברת להפוך לסיעודי עד גיל 80 היא כ20%, עד גיל 85 מזנקת לכ40%, עד גיל 90 כבר עולה לכ60%.
לאומת זאת, ההסתברות להפוך לנכה ולהימצא באובדן כושר העבודה לפני פנסיה היא כ-15%.
המסקנה ברורה, מצב סיעודי הוא שאלה של מתי זה יקרה ולאורך כמה זמן, מאשר האם זה יקרה, לכן יש חשיבות רבה לתכנון בטרם עת לבניית כרית ביטחון ראויה למקרה ביטוחי זה.

עלויות הטיפול וכיסויים הזמינים
בסוף 2019 הפסיקו המבטחים למכור פוליסות פרט והמוצר היחיד שקיים היום הוא ביטוח קבוצתי של קופ"ח.
הכיסוי בקופ"ח מעניק פיצוי חודשי של ₪5,870 למבוטח השוהה בביתו או החזר של עד 80% מעלות הטיפול במוסד (מוגבל ב₪10,700 לחודש).

 

מידע חשוב שכדאי לדעת:​

1. הפיצוי נמוך בכדי לממן את עלות הטיפול שמגיעה עד ₪9,000 בבית ועד ₪20,000 במוסד.

2. פיצוי החודשי יורד ככול שגיל ההצטרפות עולה (מגיל 49 - כ₪4,800, אחרי גיל 60 - כ₪3,700).

3. תוך 10 שנים (עד 2032) הפרמיה צפויה להתייקר בכ70%!

4. בעתיד ביטוח קבוצת יכול לעלות גם מסיבות אחרות כמו: יחס סיעודיים השוהים במוסד יעלה / הסתברות להפוך לסיעודי תעלה.

5. במידה וצעירים רבים יותר יבחרו שלא להצטרף לקולקטיב, גיל ממוצע יעלה והפרמיה תעלה.

6. תקופת התשלום מוגבלת ב5 שנים, לכן סיעודי שיצטרך טיפול ארוך יותר לא יהיה זכאי לתשלום.

7. בניגוד לביטוח פרטי שניתן להפסיקו ועדיין לצבור זכאות לפיצוי חלקי, הפסקת הביטוח בקופ"ח גורמת לאובדן מלא של הזכאות לפיצוי.

התקבול המרבי בביטוח של קופ"ח
נכון להיום, פיצוי חודשי לסיעודי הינו ₪5,870 ל60 חודשים לכל היותר, משמע תשלום כולל של כ₪352,000 לכל היותר (בחלק מהמקרים, אורך תקופת התשלום יהיה אף קצר יותר מ60 חודשים).
מגיל 75-80 (תלוי במגדר), תוחלת החיים של סיעודי יורדת מתחת ל5 שנים, לכן היקף התשלומים עלול לרדת מתחת ל₪352,000. מה המשמעות?

לצורך הפשטות, הנחתי שהיקף התקבולים הכולל מקופ"ח, שיקבל סיעודי ששוהה בביתו הינו כ₪300,000 (אציין שהיקף התקבולים המרבי לשוהים במוסד הוא כ₪550,000).
לפי הדיווח של בנק ישראל ב2018, קרוב ל85% מכלל הסיעודיים שהו בביתם ורק כ15% שהו במוסד הסיעודי.

אלטרנטיבה ראויה היא הגדרת תקציב של כמה מאות שקלים בחודש שיופקדו לקופת גמל להשקעה וישמשו לבניית החיסכון למימון עלויות הטיפול הסיעודי.
 

יתרת חיסכון החזויה בקופת הגמל להשקעה

במהלך תקופת הביטוח בקופ"ח מבוטחים משלמים פרמיה שגדלה עם הגיל, שמתחילה בטווח של ₪30-50 לחודש בגילאים 30-40,
עולה לכ₪300 בגיל 61 ומגיעה לשיא של כ₪400 מגיל 81 ואילך.
גובה הפרמיה הממוצעת לאדם שיהיה מבוטח בקופ"ח מגיל 40 לגיל 80 היא כ₪250.
 

• הנחתי שהחוסך יפקיד בקופת הגמל להשקעה את אותה הפרמיה החודשית של ₪250 צמוד מדד.

• הנחתי תשואה שנתית נטו של 5.0% (מדובר בחיסכון ארוך טווח שימומש לרוב מגיל 80 ואילך, בהשוואה לחיסכון הפנסיוני שמיועד למימוש כבר מגיל 60, לכן הנחתי שהחוסך יבחר מסלול השקעה אגרסיבי יותר)

​

שאלה של זמן
יתרת החיסכון החזוי בהפקדה של 250 שקל לחודש










המסקנה היא שאחרי 35 שנות חיסכון בפרמיה חודשית של ₪250 ניתן להגיע ליתרת חיסכון של כ₪277,000, קרוב להיקף התקבולים המרבי שקבעתי כסכום מטרה - ₪300,000 שניתן לקבל מקופ"ח לשוהים בבית.
ככול שתחילת החיסכון תהיה בגיל צעיר יותר, יתרת החיסכון תתקרב ל₪300,000 מהר יותר ואף תעלה מעל.

יתרונות לבניית יתרת חיסכון באופן עצמאי

1. במקרה ואדם לא יהיה סיעודי במהלך חייו, החיסכון מועבר ליורשים.

2. אם מתחילים לחסוך בגילאי 30-40, יכול לאפשר להגיע ליתרת חיסכון גבוהה מזו מקופ"ח.

3. פטור ממס רווחי הון – אם החיסכון ממומש כקצבה מגיל 60.

4. גמישות – מאפשר להתחיל מימוש הצבירה לפני שמקבלים הגדרת סיעודי (לפי שיטת ADL).

5. קרן פנסיה מקיפה – מענה איכותי גם למי שיהפוך לסיעודי בגיל צעיר לפני שיצבור יתרת חיסכון ראויה:
   במקרה של כניסה למצב סיעודי בגיל צעיר (לפני הפרישה), מבוטחי קרנות הפנסיה המקיפות יהיו זכאים לפיצוי בגובה של 100% מהשכר המבוטח בקרן הפנסיה (במקום 75% בנכות שאינה סיעודית), וכן קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח הלאומי בגובה של כ ₪3,700, מה שמקטין את הסיכון של צבירת החיסכון הנמוכה יותר שתיצבר לפני גיל 67.

6. יכול לאפשר בניית רובד נוסף, לאלה שהחליטו לרכוש כיסוי סיעודי בקופת החולים.

חסרונות לבניית יתרת חיסכון באופן עצמאי, ללא הכיסוי בקופ"ח

1. מדובר בחיסכון אקטיבי, לכן דורש משמעת עצמית שלא למשוך את החיסכון לצרכים אחרים, וכן להגדילו בהתאם להתקדמות למדד המחירים לצרכן.

2. בקשה להמרת יתרת החיסכון לקצבה החודשית עלולה להביא למצב בו יתרת החיסכון תיפרס לתקופה ארוכה יותר מאשר יתרת שנים כסיעודי.
   אסביר: נניח שאישה בת 70 נכנסה למצב סיעודי ורוצה להמיר את יתרת החיסכון לקצבה, החיסכון ייפרס לקצבה בהנחה שתשולם במשך כ20 שנים (בהתאם לתוחלת החיים שלה – כ90 שנים), כאשר תוחלת החיים של סיעודי היא נמוכה משמעותית מכך – כ7 שנים), מה שיביא לקצבה נמוכה יותר.
   במידה והמרת החיסכון תהיה בגילאי 80-85, שארית תוחלת החיים של סיעודי מתקרבת לשארית תוחלת החיים של פנסיונר, לכן תהיה התאמה טובה יותר של אורך תקופות התשלום.

3. במידה וטיפול הסיעודי יינתן במסגרת מוסד הסיעודי, כדאיות הכיסוי בקופ"ח עולה, כי התקבול שצפוי להיות משולם למבוטח הוא כמעט כפול ביחס לשהייה בבית (כ₪550,000 לכל היותר במוסד ביחס ל ₪350,000 לכל היותר בבית).

​​

יש להדגיש כי מטרת הכתבה אינה המלצה להפסקת הכיסוי הסיעודי בקופ"ח, אלא הוספת בהירות לטיבו של הכיסוי, בחינת יתרונותיו וחסרונותיו ועידוד חשיבה יצירתי לבניית כרית ביטחון ראויה לסיכון סיעודי.
כל זאת בהתאם לתרחישים שונים וכמובן למאפיינים ולצרכים האישיים.

לנוחיותכם גם בפורמט PDF: